<h1>פירוש רבינו יצחק קרקושה — שבועות על נדרים</h1>
<h2>דף כ:</h2>
המקד(י)ש עצמו בשעת תשמיש דרך צניעות, ואינו מהרהר באשה אחרת. [נדרים כ' ע"ב] אינו מספר עמי בתחלת הלילה. דשמא ישמע קול מאשה אחרת ויהרהר עליה. ולא בסוף הלילה. כדי שלא יראנה ביום ויתן עיניו באשה אחרת, אלא בחצי הלילה שאין קול איש ואשה נשמע. מגלה טפח בכסות אשתו, ומכסה טפח בכסות עצמו כדי שלא יסתכל, כל כך למה כדי לקדש עצמו כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת. ודומה כמי שכפאו שד. כלומר ממהר (בראותו) [ביאתו], כדי שלא יבא לו שום הרהור מאשה אחרת בתוך אותה ביאה. [נדה ע"א ע"א] בשכר שמשהין עצמן על הבטן קודם שיבעלו, כדי שתתלבש האשה מאהבתו ותתאוה לבעילתו, וכשיתחיל לבעול כבר נתחממה היא, ומזרעת היא תחלה קודם שיגמור האיש ביאתו ויזרע גם הוא אחריה ויהיה זרע האשה תחתון וזרע האיש אחרון ויהיה עליון, וקי"ל דעילאה גבר, ויזרע זכר כמותו. [שם י"ז ע"א] ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום. כדי שלא ישבעו עיניהם מראית האשה, אי נמי שלא יראו בנשותיהן דבר מגונה וישנאנה בשעת תשמיש, ולאו דוקא ביום דה"ה נמי בלילה דומיא דיום, דהיינו לאור הנר.
